מה נראה?

• תסיסה אירובית (2-6 ימים) - השמרים צורכים חמצן ומפרקים את הסוכרים (לאלכוהול ופחמן דו חמצני) ביתר שאת. נראה ראש קצף ע"פ הנוזל (מבעד לכלי, לא לפתוח סתם), ובועות עולות בקצב מהיר מבעד לאיירלוק.
  במידה ואין סימני תסיסה אחרי יומיים, או אחרי זמן ה"המתנה" המצופה (תלוי בשמרים):
  חממו את המיכל לטמפ' החבודה של השמרים (אם לא ידועה, חממו ל 20c).
  נערו את המיכל (לא בפראות). אם עדיין אין תסיסה (אחרי יום-יומיים), פתחו המיכל, ובידקו צפיפות. במידה והצפיפות לא נמוכה משמעותית מהצפיפות התחילית (O.G), הוסיפו שמרים (אחרי רה-הידרציה), בחשו וקוו לטוב.
• תסיסה אנאירובית (2-3 שבועות) - אחוזי החמצן בבירה מתמעטים, והשמרים מפעילים מסלולים מטבוליים אחרים ע"מ להתקיים.  בשלב זה הקצף יעלם, ולא יהיה בעבוע בנשם.
  בשלנים רבים, בתפר שבין השלבים, מעבירים את הבירה לתסיסה שניה במיכל שני ונפטרים ע"י כך ממשקעים בתחתית המיכל. פעולה זו מומלצת, אך לא לבשלנים מתחילים, מסיבה אחת: העברת הבירה מסכנת אותה. כדאי להיות מנוסים בשפיה ובחיטוי לפני שמבצעים זאת.